הורים רבים מוטרדים מן ההתמודדות העומדת בפני ילדם לקראת המעבר לכיתה א'. למרבה הצער, במרבית המקרים המעבר בין הגן לבין כיתה א' הוא מעבר חד מאד, והורים מתלבטים בשאלה המוכרת האם ילדם "בשל" לעשות את המעבר הזה. אין ספק שעבור ילדים רבים, גם ה 'בשלים', זהו מעבר קשה ולעתים אפילו טראומתי, והם זוכרים בגעגוע את ימי הגן שבהם יכלו לצייר ולשחק כאוות נפשם. חשוב שההורים יתנו מלים לקושי הזה ויתייחסו אליו בהבנה ובקבלה.
למה הכוונה ב 'מוכנות רגשית לכיתה א' ' ? כוונתי ליכולת של הילד להכיל מצבים שבהם מצד אחד דורשים ממנו לעמוד בגבולות נוקשים יותר ולפעול באופן עצמאי, ומצד שני אין הוא מקבל תמיכה ועידוד אישיים כפי שהיה אולי צריך. עבור ילדים מסוימים הדרישה לשבת בשקט במשך שלושת-רבעי שעה וללמוד היא מטלה קשה מבחינה רגשית, מפני שבזמן זה מצפים מהם להתאפק, לשים בצד את הצרכים והרצונות האישיים שלהם ולבצע מטלות שלא תמיד הם נהנים מהן. חשוב לזכור שקשה מאד בגיל צעיר זה להבין באופן רציונלי את החשיבות שבלימודים, ולכן המניע ללימוד חייב להיות קשור גם בהנאה. מניע חשוב נוסף הוא הצורך העז של כל ילד לרצות את הוריו ואת סביבת המבוגרים בכלל, אך חשוב שזה לא יהיה המניע היחידי.
מה ניתן לעשות על מנת לעזור לילדכם להיות מוכן יותר? אם אתם מרגישים שילדכם חרד, או מתקשה מאד לשאת גבולות ומסגרת, או מתקשה להשתלב בקבוצה גדולה, ליצור קשרים חברתיים ולתחזק אותם לאורך זמן- ייתכן שכדאי לתת לו תמיכה מקצועית בתחום הרגשי- חברתי. כוונתי בעיקר לקבוצה טיפולית (אם כי במקרים מסוימים רצוי לפנות לטיפול רגשי פרטני), אשר בה יתנסה הילד בסיטואציות חברתיות הדורשות ממנו את המיומנויות הנ"ל וילמד, בעזרת מטפל ובסביבה תומכת יותר, כיצד להתנהל בצורה יעילה יותר מבחינתו. קבוצה טיפולית אשר מתמקדת במעבר לכיתה א' מאפשרת לילדים לדבר על המעבר ועל החששות ממנו וכך להפחית את החרדה. רצוי שקבוצה כזו תמשיך להתקיים במהלך שנת הלימודים ותלווה את הילד תוך כדי המעבר. כמו כן, אם הקבוצה מלווה בהדרכת הורים, הדבר יכול לסייע רבות להפחית את רמת החרדה של ההורים ולתמוך בהם עצמם, מה שחשוב לא פחות .
טליה בנדרלי- מטפלת באמנות ומנחת קבוצות, מנהלת מרכז הטיפול ב"תלתן"- מרכז למידה וטיפול.
