התמודדות עם חרדת בחינות
מהי חרדת בחינות?
חרדת בחינות היא תופעה טבעית נפוצה למסגרת חינוכית, שנתפסת מלחיצה ובעלת דרישות גבוהות, שנוספות לעיתים לדרישות גבוהות מהבית. תלמידים, המתמקדים בתגובות הסביבה להצלחתם או לכישלונם, מרוכזים באופן טבעי פחות בלימודים. חרדת בחינות אינה קשורה לרמת אינטליגנציה, קשיי למידה או הפרעה רגשית. היא מתייחסת למגוון תופעות שמתחילות בלמידה למבחנים ומתעצמות ככל שהבחינה קרבה ופוגעות בתפקוד בבחינה עצמה. לעיתים החרדה מתפשטת מעבר לבחינה ומביאה למורל ירוד וקשיים חברתיים.
מיהם התלמידים הלוקים בחרדת בחינות?
תלמידים החרדים מפני אי עמידה בדרישות גבוהות: הידע של תלמידים אלו הוא רב וציוניהם גבוהים, אך רמת הדרישה שלהם מעצמם גבוהה גם כן. הם שואפים לציון שאינו פחות מ- 100 ואינם בטוחים שיצליחו להשיגו. חשש כזה מביא להופעת תסמיני החרדה, ואלו עשויים לפגוע בביצועיהם.
תלמידים החרדים מכשלון: הידע של תלמידים אלו נמוך יחסית (למרות משכל תקין). הם מאמינים שאינם יכולים להצליח, ייתכן עקב כשלון בעבר, ולכן קשה להם להשקיע. השקעה מועטה מביאה לציונים נמוכים, עובדה המחזקת את אמונתם השגויה ביכולתם הנמוכה. כך נולדת "הנבואה שמגשימה את עצמה", הם מתייאשים ומגלים חוסר אונים, דבר המחזק את אי יכולתם להשקיע על מנת להצליח בבחינות.
איך מטפלים בחרדת בחינות?
חרדת בחינות בעלת סממנים רבים, הקשורים זה בזה:
הסממן הגופני: מתח, כאבי בטן, בחילות, הזעה, רעד, סחרחורות ודופק מהיר.
הסממן הקוגניטיבי: קשיי ריכוז, זכרון והתארגנות, ביטוי עצמי לקוי.
הסממן החברתי: דימוי עצמי של כשלון, פחד וחשש מפניי תגובות לעג מהסובבים.
הסממן הרגשי: בושה, עצב (לעיתים עד כדי דכאון).
הסממן ההתנהגותי: ארגון זמן, תנאי למידה ומיומנויות למידה.
טיפול בחרדת בחינות יכלול אבחון חינוכי וקליני, הנוגע ליכולתיו של התלמיד כמו גם לקשייו. רצוי לבצע גם הערכה משפחתית על מנת לברר אם ואילו השפעות בין – אישיות קיימות ונוגעות לחרדה ולהתמודדות עימה.
מטרת הטיפול היא לזהות את "מעגל הקסם" הפועל על התלמיד ולסייע לו להשתחרר ממנו.
הטיפול נוגע בתחום הריגשי, הקוגניטיבי ובהקניית הרגלי למידה יעילים. הטיפול יעסוק גם בניטרול החרדה, המתח והמשקעים הרגשיים השליליים שקשורים ללמידה (כמו יאוש, כעס, חוסר אונים) ובגיוס יכולות התלמיד להקניית חווית הצלחה בלימודים. בתחום הקוגניטיבי יילמדו שיטות של שינוי התנהגותי קוגניטיבי, שינוי אמונות מוטעות והחלפת השיח הפנימי השלילי בחיובי. יילמדו שיטות לחיזוק הריכוז, חידוד הזכרון וארגון הזמן.
דימיון מודרך הוא דוגמא לשיטת הרפייה ממתחים באמצעות סימולציות של מצבים מעוררי חרדה וניטרולם ליצירת תחושת הצלחה וחיזוק היכולת העצמית.
הדגש בטיפול הוא התייחסות רב – מערכתית, הדורשת שיתוף פעולה מצד התלמיד, המשפחה והסביבה החינוכית.
ורד קדמון – מוסמכת להוראת אסטרטגיות למידה ורכזת צוות המורים ב"תלתן – מרכז למידה וטיפול".
