בשנים האחרונות רווחת יותר ויותר ההבנה שבמקרים רבים המופנים לטיפול, הצורך אינו בטיפול פרטני אלא בטיפול משפחתי. מקורה של הבנה זו בתפיסה שכל אחד ואחת מאיתנו הוא חלק ממערכת (משפחה), ולא ניתן לטפל באופן יעיל בפרט מבלי להתייחס למערכת כולה.
מהו "פציינט מזוהה"? כל איש טיפול העובד עם ילדים מכיר מקרים שבהם הוא מזהה שהילד שהובא אליו לטיפול הוא מה שנקרא "פציינט מזוהה". זהו מונח מקצועי המתייחס לתופעה שבה במשפחה מזהים את אחד הילדים או אחד ההורים כמקור הבעיות, בעוד שלמעשה הבעיה היא בדפוסי התקשורת במשפחה כולה ("הריקוד המשפחתי"). בדרך כלל כולם משתפים פעולה עם תפיסה זו. עובדה המסייעת למשמר את תפקידו של הפציינט המזוהה. בשפה הטיפולית אנו אומרים שהתפקיד של הפציינט המזוהה הוא להביא את המשפחה כולה לטיפול.
אילו חששות עלולים לעלות? אין ספק שאין זה קל להגיע לטיפול משפחתי, ורבים המקרים שבהם 'מסתפקים' בטיפול פרטני בעוד שההמלצה היא לטיפול משפחתי. רבים חוששים שמטפל משפחתי ישמש מעין שופט ויפנה כלפיהם אצבע מאשימה, או חוששים מפני חשיפה רבה מדי. כמו כן חוששים שבטיפול כזה יאלצו לפתוח 'תיבות פנדורה' שהעדיפו לשמור סגורות במשך זמן רב.
מה תפקידו של המטפל המשפחתי? חשוב לציין שמטפל משפחתי אינו נוטל לעצמו תפקיד שיפוטי ואינו עוסק בהאשמות. תפקידו לחשוף את הדפוסים החוסמים והמזיקים בתקשורת בתוך המשפחה, ולפתח יחד עם בני המשפחה אלטרנטיבות מועילות. היתרון של טיפול משפחתי הוא שהעבודה נעשית בזמן אמת: המטפל יושב ביחד עם בני המשפחה, מתבונן באינטראקציה ביניהם ועוזר להם לראות ממה נובעים הקשיים בתקשורת ואיך אפשר לעשות שינוי. בדרך כלל אין המטפלים עוסקים בהיסטוריה המשפחתית או האישית, אלא עובדים ב"כאן ועכשיו", כלומר בתוך הסיטואציה שבחדר הטיפול (אך חשוב לציין שלכל מטפל הגישה שלו).
מה היתרונות בטיפול משפחתי? כמובן שטיפול משפחתי אינו מתאים לכל מקרה, ויש לבחון כל מקרה לגופו. אך לעתים הבאת המשפחה כולה לטיפול יעילה הרבה יותר מכל טיפול אישי, משום שהיא מצליחה לגעת בשורש הבעיה. לילדים רבים קשיים רגשיים הקשורים קשר הדוק לדינמיקה בינם לבין הוריהם ובינם לבין אחיהם, ואז הפיתרון היעיל והיסודי ביותר הוא טיפול משפחתי.
טליה בנדרלי- מטפלת באמנות ומנחת קבוצות, מנהלת מרכז הטיפול ב"תלתן"- מרכז למידה וטיפול.
