מהם ליקויי למידה וכיצד ניתן להתמודד עימם?
ליקויי למידה הם קשיים בלתי צפויים בתפקודים קוגניטיביים בסיסיים אצל ילדים בעלי רמה אינטלקטואלית תקינה. הקשיים בלתי צפויים ביחס לציפיות ההורים והמחנכים מהילד, ביחס לתפקוד הילד מחוץ לביה"ס או הגן וביחס לתפקודם של בני משפחה אחרים או חברים.
התפקודים הלקויים הינם בתחומי תפקוד שלרוב לא גורמים לשום בעיה ולא כרוכים במאמץ אינטלקטואלי מיוחד. מדובר בקשיי קשב וריכוז, קשיים בקואורדינציה מוטורית עדינה, בשפה, במתן שמות לצבעים, בזכירת ימות השבוע, ברכישת הקריאה, ברכישת הכתיבה או הכתיב ועוד.
מקור הקשיים תורשתי וקשור לתפקוד לא אחיד של מערכת העצבים. לא מדובר במחלה או בתופעה שניתן לצפות בה ע"י צילום רנטגן או בכל שיטת הדמיה מוחית. מדובר, עם זאת, בפערי תפקוד בולטים הגורמים למבוכה ותסכול לילדים והוריהם כבר בגילאים צעירים. לרוב מבחינים בליקויי הלמידה בכיתות א'-ב' כאשר ילד מפגין פער ברכישת הקריאה והכתיבה מול ילדים אחרים. לרוב, צפוי כי ילד ירכוש את הקריאה במהלך כיתה א' ולפחות לקראת סוף שנת הלימודים הראשונה. יש ילדים שתהליך רכישת הקריאה מלווה בקושי רב והם ישתלטו על הקריאה רק במהלך כיתה ב'. כאשר כל שאר התפקודים של הילדים תקינים ורק תחום ספציפי נראה לקוי, מומלץ להפנות את הילד לאבחון תפקודי למידה.
לעיתים ניתן להבחין בתופעות מסוימות לפני גיל בי"ס. גננות עשויות להבחין בתופעות הדומות לאלה שהוזכרו קודם ואלה יכולות להיות ביטוי לליקויים קוגניטיביים ובסיס להפניה לאבחון. לא כל התופעות מופיעות יחדיו. לעיתים תופעה אחת יכולה להיות ביטוי לליקוי ספציפי מאוד ומספר תופעות יכולות להיות ביטוי לסינדרום מורכב יותר. לעיתים הבעיה יכולה להיות תגובה רגשית של ילד למתחים ואז מטרת האבחון צריכה להיות אבחנה מבדלת בין בעיה רגשית לבעיה קוגניטיבית.
כיצד ניתן להתמודד עם לקויות למידה מבחינה דידאקטית?
לימוד והקנייה של אסטרטגיות למידה מאפשרים לתלמיד לרכוש מיומנויות למידה, אשר הופכות את הלמידה ליעילה יותר ומשפרות את תחושת המסוגלות והעצמאות של התלמיד. בדרך זו לומד התלמיד להתמודד עם יותר משימות ולהשקיע בהן פחות אנרגיה, הוא מקבל מיומנויות החסרות לו ומחזק את מיומנויותיו החלשות יותר, לומד כלים, טכניקות וגישות המאפשרות לו להתגבר על קשיים ולעקוף מחסומים בהם הוא נתקל בלימודיו.
אסטרטגיות הלמידה יכולות לעזור לכל אחד, בין אם הוא תלמיד בית ספר (בכל רמה), בין אם הוא סטודנט ובין אם מבוגר שמעוניין לשפר את יכולות הלמידה שלו. אסטרטגיות הלמידה עוזרות במיוחד לתלמידים בעלי לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז. תלמידים אלו נתקלים בקשיים גדולים יותר בתחומי הארגון, הקליטה, הזכירה, העיבוד והפלט, משום שהם רגישים יותר לגירויים חיצוניים ולרוב מתקשים להתמודד עם מצבים כגון: דחיינות, שכחנות, מוצפות, מתח, תכנון, לחץ זמן, התמדה והשלמת משימות.
מה קורה כאשר אובחנה לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז, ולמרות עזרה נאותה ומקצועית בתחום הלימודי, הילד אינו מגיע להישגים המצופים ממנו?
אצל ילדים רבים אשר אובחנו כבעלי לקויות למידה או הפרעת קשב (עם או בלי היפראקטיביות), ניתן לזהות מצוקה רגשית, המלווה לעתים בהפרעות בהתנהגות. מצוקה זו נובעת מן התסכול שילדים אלה חווים כתוצאה מן הפער בין יכולותיהם, אשר פעמים רבות הן ממוצעות ואף למעלה מזה, לבין הישגיהם, אשר הנם נמוכים בשל הלקות ממנה הם סובלים. תסכול זה גורם לפגיעה בדימוי העצמי ובמוטיבציה ללמידה.
הפגיעה בדימוי העצמי עלולה לגרור אחריה גם קשיים בתחום החברתי. בנוסף, חוסר ההצלחה בתחום הלימודי מוביל פעמים רבות לחרדה אל מול משימה, העלולה להכשיל את הילד למרות יכולותיו.
איך טיפול רגשי יכול לעזור?
נקודת המוצא של עולם הטיפול היא, שהקשיים של המטופל יעלו במוקדם או במאוחר בתוך הטיפול. כאשר קשיים אלו עולים, המטפל והמטופל עובדים יחד על מנת למצוא את הפתרונות הטובים ביותר עבור אותו מטופל. המסגרת של הטיפול אינה תובעת מן הילד דבר, וככזו היא מאפשרת לו מצד אחד לבטא את קשייו, ומצד שני להתרכז בצדדים החזקים שלו. תפקידו של המטפל לחזק את הילד ולטעת בו ביטחון בעצמו ובעולם סביבו, אשר יאפשרו לו להתמודד עם המשימות המזומנות לו.
