ידוע כי נושא הביטחון העצמי והמצב החברתי מעסיק את מרבית ילדינו.
כהורה עלינו לשאול תמיד- האם ילדנו מתחבר עם ילדים אחרים בקלות, מקבל על עצמו הזדמנויות למנהיגות ומפגין גישה חיובית, אזיי נכון לנו ילד עם בטחון ודימוי עצמי גבוה. יחד עם זאת, אם נשים לב כי ילדנו ביישן ופסיבי, עם מעט חברים ומעט יוזמה, כנראה שכרגע ילדך זקוק לעזרה.
בד"כ הבעיה מתחילה ב"קטן", הילד לא יכול להתחבר עם ילדים אחרים ולא מסתכל לאנשים מבוגרים בעיניים, אבל כשהילד גדל כך גם גדלות הבעיות, ולפני שנספיק לשים לב הילד הופך להיות מטרה לבריונות וללחץ חברתי. ילדים כאלה נקראים ילדים ביישנים ומסיבה מוצדקת. ילד עם בעיות ביטחון עצמי זקוק לשיפור בהערכה העצמית שלו.
נושא הביטחון העצמי והמצב החברתי מעסיק בני נוער רבים. בטחון עצמי סובב סביב "מה אני חושב על עצמי" ו"מה אני חושב שאחרים חושבים עלי".
אנחנו אף פעם לא יכולים לדעת במדויק מה באמת חושבים עלינו, ומה שאנחנו חושבים שחושבים עלינו, נובע ברובו, ממה שאנחנו חושבים על עצמנו. קוראים לכך דימוי עצמי – איך אני רואה את עצמי. אם אנחנו מרוצים מהדימוי העצמי שלנו, הביטחון עולה, ולהיפך.
מתוך הנקודה הזו, של מידת הביטחון העצמי שלנו, הילד מפרש את המציאות, "מסביר" לעצמו את האירועים, ואת הסיבות שגרמו להם.
לכן, לפני הכל, חשובה ההחלטה של הילד. ההבנה שהוא זה שאחראי למה שקורה בחיים שלו ושיש לו שליטה על המציאות.
בכל מצב יש את החלקים התלויים בנו, ואת אלו שלא. קיימת נטייה לראות בעיקר את החלקים שאינם תלויים בנו, ולייחס להם חשיבות ומשמעות רבה. בעקבות כך מתפתחת תחושה של חוסר אונים, כי באמת מה כבר ניתן לשנות לגבי הדברים שאינם תלויים בנו? הדברים שאחרים עושים אינם תלויים בנו, אולם ההתנהגות שלנו והתחושות שלנו, בהחלט כן. חשוב להתמקד בדברים התלויים בנו, במקומות בהם יש לנו שליטה, ולייחס להם את מירב המשמעות.
בתהליך האימון נשתמש בדרכים להתמודדות אשר מתבססות על עקרונות שינוי נקודת המבט ולקיחת אחריות. הילד בוחן, בודק ומשנה את דפוסי ההתנהגות והחשיבה שלו לגבי עצמו והזולת, מעריך את היכולות האמיתיות שלו ובכך לומד להתחבר למקום ממנו הוא צומח ומתפתח באופן משמעותי.
הילד לומד לקחת אחריות על החיים שלו ומממש את מטרותיו בחיים, להגיע ממצב המצוי למצב הרצוי עבורו ובכך להגשים את עצמו באמת.
